כרוניקה של כישלון ידוע מראש
ישראל איבדה את יכולת התימרון - כמו אדם בעל אישיות גבולית שכל אירוע מערער אותו וגורם לתגובות פסיכוטיות, כך נשלטת ישראל למעשה בידי תגובותיה האלימות לכל פעולה של ארגונים קיצוניים המכתיבים את גורלה ולמעשה את עתיד המזרח התיכון...
למקבלי ההחלטות בישראל לא הייתה יכולת לקבל את ההחלטה היחידה האפשרית באירוע משט ה"שלום" לעזה. הם פשוט עשו מה שתמיד הם עושים, החליטו להפעיל את צה"ל כדי לעצור את המשט ללא פשרות. ברגע שנתקבלה החלטה זו, הרוגים ופצועים היו רק שאלה של זמן ומידת הנחישות או התיחכום של המשייטים - תלוי בהשקפה.
ישראל בראייתה החד מימדית את העולם סביבה איבדה למעשה את כושר התימרון, היא צפויה בתגובותיה, נתונה למעשה למניפולציות של כל ארגון או גוף שמוכן לשלם מחיר. מארגוני טרור איסלאמי, פעילי ימין קיצוני יהודיים, או ארגונים בינלאומיים. כל מי שמוכן לשלם מחיר, יכול היום לסכל מהלכים, לעצור תהליך שלום, לפגוע בתדמית ישראל, ולגרור את מנהיגות "הדמוקרטיה הצבאית הישראלית" לפתוח באש ולאבד את שאריות הלגיטימציה שהולכת ונעלמת לה.
זה יכול להיות חטיפת חייל, שליחת כמה טילים, פיגוע במקום רגיש , פרובוקציה קשה של אנשי ימין (שלא תקבל מענה) הפגנות אלימות של ערבים ישראלים ליד גדר או כביש, ועוד... כל ארוע כזה שיוגדר קשה ועם נפגעים, יגרור למעשה תגובות אלימות שידרדרו את המצב למעגל אלים נוסף ויעצרו כל תהליך פיוס.
אין היום בישראל מנהיג שמסוגל לקבל החלטות של דחיית תגובה אלימה או איפוק, במעגל ההנהגה בישראל יושבים כיום אנשים החושבים למעשה אותו דבר- נסו לדמיין אותם מתאפקים ומוותרים קצת לצד השני.- את אהוד, ביבי, בוגי, בני, פואד, אביגדור, הם הרי לא יכולים להרשות לעצמם לחזור הביתה אחרי שספגו את ההפשלה שבוויתור . הם המגלמים את הישראלי המסתער קדימה בכל מחיר, ולא רואה ממטר את המהססים, הם ייתנו לספינה לעבור כי יש סכנת נפגעים, זה עושים רק פחדנים....
וכך כאשר הדינמיקה בחדרי הפיקוד פועלת בכיוון אחד, נוצרת חשיבה אחידה, ואין כוח חזק יותר הפועל על נפשו ורוחו של אדם מרוח הקבוצה. כך שגם אם מישהו בחדרים אלה חושב אחרת, רואה אפשרויות נוספות, הסיכוי שלו להשמיע את דבריו בקול קלוש ביותר. היה אחד כזה , מזכיר הממשלה האוזר, אבל הוא מייד הכחיש כדי לא לאבד את הקבוצה.
לרוע המזל דינמיקה זו פועלת לא רק בראש הפרמידה השילטונית, היא קצהו של תהליך עומק בחברה הישראלית שמתרחש כבר מספר שנים. עיקרו אינו המעבר ימינה (זו סוגייה דמוגרפית נפרדת), אלא המעבר לחשיבה אחידה ולהתנהגות של עדר. עיקר התופעה היא תוצאה של השינויים בתקשורת ובמבנה האידאולוגי של החברה.
התקשורת המהירה והמתוקצרת, זו שמציפה את הציבור בגירויים גופניים ברמת מוח החתול, ומנגד נוחות ורווחה שמרחיקה את הציבור מכל מניע לחשיבת עומק או חלילה ניתוח אידיאולוגי, מגמות אלה מובילות לאחידות מחשבתית, לפופוליזסם ולהתיישרות גורפת עם הקו הכללי של העדר.
גם עורך העיתון וגם ערוצי החדשות המשודרים, כולם רוצים להישאר על הגלגל. הדרך היחידה היא הרייטניג שמשמעותו להיות "מקובל", פופולרי, בקונצנזוס, בקיצור פופוליזם.
התהליך אינו ישראלי, הוא עולמי, אבל השפעתו על מדינות הנמצאות במצב נורמאלי אינה מורגשת, ואילו מדינה כמו ישראל הנמצאת בעימות מסובך וזקוקה להתנהגות רגישה ומורכבת,ההשפעה היא דרמטית. הקוו המקובל הולך ומתגבש סביב קוצנזוס פשטני וברור, ומהו אותו קוו כללי? אנחנו בסכנה, מאיימים עלינו מוסלמים, חמאס, איראן, פלשתינים, לבנון ,עזה, סוריה, כולם.... והם כולם ערבים תוצרי תרבות כוחנית גברית אלימה, לכן עלינו להיות חזקים, ובכל מצב של עימות גלוי עלינו להראות להם הרתעה, להמחיש את כוחנו, למנוע מהם להתחזק לפעול כנגדם בכל החזיתות. וכל מי שתומך בהם או רק מצדד בטענות שלהם הוא האוייב שלנו. זה הקו השולט, מכאן הכל נגזר, השפה , המושגים, העמדות, והערכים.
במצב זה לפוליטקאי ישראלי נדרשת מידה עצומה של אומץ, ביטחון עצמי, ויכולת מנהיגות כדי להוביל לוויתור, מחווה או איפוק מול פרובוקציות. אין כאלה מנהיגים כיום, ואם יש אחד כזה בהרכב האנושי של הפורום , הקבינט או הממשלה אין למנהיג כזה יכולת ביטוי והשפעה.
אי לכך , אנו נדונים להמשך שליטת הקונצפציה, להמשך תלותנו המוחלטת בתגובות אימפולסביות של מנהיגינו, ולמעגל של טעויות שרק ידרדר את מצבנו. כמו אדם עם אישיות גבולית שנמנע מללכת לטיפול התנהגותי, כדי לשנות את דפוסי התגובה שלו כך המדינה החולה שלנו תמשיך להגיב בתוקפנות לכל גירוי סתמי של אחרון המטורפים במזרח התיכון.
לקביעת פגישה אצל הפסיכולוג נא להתקשר 666-666-6677
No comments:
Post a Comment